בנק הפועלים בע"מ נ' כיוף ואח'

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע 1 בגין ערבותו להחזרת הלוואה שנטל החייב העיקרי בסך 55,000 ₪ ונגד הנתבעים 2,3 בגין ערבותם להלוואה נוספת שנטל החייב העיקרי בסך 45,000 ₪.

בשתי ההלוואות נותרו יתרות חוב, המהוות את סכום התביעה נגד הערבים.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתק מכתב הערבות של הנתבע 1 ומדף החשבון של ההלוואה – נספחים א', ב' לכתב

התביעה.

2.כתב הערבות ודף חשבון של ההלוואה השנייה – נספחים ג', ד', לכתב התביעה.

3.הסכם פשרה שנחתם עם החייב העיקרי, וקיבל תוקף של פס"ד - נספח ה' לכתב התביעה.

4.העתק מהחלטת ראש הוצל"פ על מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי – נספח ו' לכתב התביעה.

בתצהיר התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען המבקש (הנתבע 1) כי התובע לא מיצה את כל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו נגד החייב העיקרי.

לטענתו הוא פעל נמרצות להגיע לפשרה עם התובע, אך נציגי הבנק לא טרחו להיפגש עמו, או להתקשר אליו.

המבקש מפרט את המקורות הכספיים העומדים לרשות החייב העיקרי וטוען שיש ברשותו מקורות הכנסה טובים, וכי אחד הערבים, שהינו אביו של החייב העיקרי, מתפרנס ממשכורת קבועה וגבוהה, ולמשפחה - נכסים ואדמות.

דא עקא שבימ"ש זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת ראש הוצל"פ. בהחלטה שניתנה ביום 30.3.09 ואשר הוגשה לתיק ביהמ"ש, מונה רשמת ההוצל"פ את כל הפעולות שבוצעו ע"י הבנק על מנת להיפרע מן החייב העיקרי, אך ללא הועיל.

נגד שני הנתבעים האחרים ניתן פס"ד בהעדר הגנה ביום 2.8.09, וביום 13.9.09 הגיעו הערבים למשרדי ב"כ התובעת ושילמו סך 52,000 ₪ - חלקם בהלוואה השנייה לה ערבו. (הסכם הפשרה עמם הוגש לתיק ביהמ"ש).

עוד טוענת ב"כ התובע כי כל ההגבלות האפשריות הופעלו בעניינו של החייב העיקרי, שכאמור, ננקטו נגדו עשרות הליכים מבצעיים.

יצויין כי משלא הוגש ערעור על החלטת ראש הוצל"פ, ולא הוגשה בקשה לביטולה - הריהי שרירה וקיימת, ולא ניתן לטעון כנגדה.

הנתבע מודה בערבותו, אינו חולק על גובה התביעה, ואין בפיו טענה כנגד ההלוואה לה ערב.

במצב דברים זה אין בפיו הגנה ראויה נגד התביעה, ובקשתו לרשות להתגונן - נדחית.

התובע זכאי ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב התביעה.

תוגש פסיקתא לחתימתי.